052-2933025

מציאת נשוא פועלי

 

כאשר אנו מלמדים את ניתוח המשפט הפועלי, אנו נוהגים לומר לתלמידינו, שהדבר הראשון שמחפשים במשפט הוא פועל. ואיך מזהים פועל? לנו זה ברור. ולתלמידים? 

למשל, במשפט הבא: "על אף התגברותה של הסופה המשכנו בדרכנו."

הפועל הוא, כידוע לנו, "המשכנו". אך ישנם תלמידים, בעיקר לקויי למידה, שיכולים לסמן כפועל את "התגבּרותהּ", או את "בדרכּנו". השגיאה נובעת מהיעדר שיטה סדורה – התלמיד מסמן מה ש-"נראה לו" כפועל. אולי מפני שמציאת פועל נראית לנו מיומנות בסיסית, על גבול המובן-מאליו, לא תמיד אנו מציעים שיטה סדורה לשם כך.

השיטות שאנו מציעים (ואני מסתמך רק על מה שמוכּר לי ועל מה שאני רואה בשטח) אינן באמת מסייעות לתלמידים המתקשים. אני נתקל רבות במשפט: "פועל זה פג"ז: פועל-גוף-זמן." חלק מהתלמידים שמגיעים אליי, אינם מצליחים לראות בכך יותר מאשר סיסמה קליטה.

יש ואנו אומרים לתלמידינו "את הפועל ניתן להטות בזמנים ובגופים השונים." אנו מציגים דוגמאות להטיות, נותנים לתלמיד להתנסות בהטיות פעלים, ואם הוא מצליח בכך, נדמה לנו ולתלמיד שהוא אכן הבין. אבל... תלמידים "מצליחים" להטות בזמנים ובגופים גם שמות עצם! למשל, תלמיד יכול "להטות" את המילה "התגברותה" כך: "התגברותו, התגברותי..." או אפילו בזמנים וגופים: "התגברנו, נתגבר..." איך נסביר לו איפה הטעות בלי להסתבך?

ההצעה שלי להוראת שיטה יעילה לזיהוי פועל במשפט: להנחות את התלמיד לשנות את זמן המשפט (לגבי תלמידים לקויי שפה, ייתכן שהמשימה הזאת תהיה קשה במידת מה. אין בכך כל פסול, להפך). אם נשנה את המשפט  שבדוגמא לזמן עתיד, נקבל: "על אף התגברותה של הסופה נמשיך בדרכנו."

מה הִטִּינוּ? המילה שהיה עלינו להטות – זהו הפועל. מכאן אפשר להגיע להגדרה תחבירית לפועל, הגדרה שתלויה בהקשר משפט: המילה שאנו מטים בעת שינוי זמן המשפט – זהו הפועל.

בשיטה הזאת באים לידי ביטוי שני עקרונות חשובים ביותר:

ראשית, התלמיד אקטיבי. התלמיד מפעיל חשיבה לשונית במהלך הבנת הדברים, ואף מתרגל מיומנות לשונית נוספת לזו שהוא לומד (הטיית משפט בזמנים שונים בנוסף לזיהוי פועל). בנוסף – התלמיד מבין איך לבודד יחידה מתוך המשפט.

עוד על בידוד יחידות שונות בתוך המשפט, מהי חשיבות המיומנות הזאת לניתוח התחבירי, להבנת משפט ואף להבנת פסקה – בפעם הבאה.

 

ביטחון עצמי
ליאור דגן העביר את עצמו תהליך, והגיע מביטחון עצמי נמוך עד אפסי, לביטחון עצמי מלא ומבוסס. מאמרים השופכים אור על עולמו הרגשי של הילד (או המבוגר) הכלוא במצב של ביטחון עצמי נמוך, ונותנים תקווה למי ששרוי במצב זה.
למידה וביטחון עצמי
הקשר בין למידה לביטחון עצמי במובנו הרחב - כגון ביטחון של האדם ביכולתו לחשוב באופן עצמאי, או האופן שבו ילד מתייחס לרגשותיו ולמחשבותיו.לתהליכים לימודיים שהילד עובר, כמו גם לאירועים אנקדוטליים לכאורה "קטנים", יש מקום נכבד בבניית ביטחון עצמי או בהריסתו.
הבנת מצוקות וקשיים נסתרים
המאמרים המוצגים כאן עוסקים בקשיים ובמצוקות שקשה להבחין בהם, כאלה שאנו עלולים לפרש באופן שגוי.
גישתו של יאנוש קורצ'ק
מי מכם שיצפה בראיון עם אנשים שהיו בילדותם בבית היתומים של יאנוש קורצ'ק, או שיקרא מזיכרונותיהם, בוודאי יראה בכמה ערגה וגעגועים הם מדברים על תקופה זו בילדותם. איך התרחש הפלא הזה ומה אנו יכולים ללמוד מכך?
להיות הורים טובים יותר
השיח הציבורי בעניין הורות מתמקד כיום רובו ככולו בשאלת היעדר הסמכות ההורית. במאמרים שלפניכם ליאור דגן מפנה את הזרקור להיבטים אחרים של ההורות ושל היחס שלנו לילדינו.
ספרות
לדף זה יועלו תכנים המציגים את דרכו המפתיעה והייחודית של ליאור דגן בהוראת יצירות ספרותיות הנלמדות בביה"ס ובאקדמיה, וכן ראייה מפוכחת, מעוררת מחשבה ומחלוקת על מושגים ספרותיים ומשמעויותיהם.
מתמטיקה
לשון
לקויי למידה
מאמרים של ליאור דגן, העוסקים בלקויי למידה, מההיבט התפקודי כמו גם מההיבט הרגשי. המאמרים מבוססי מחקר וניסיון. המאמרים נותנים מענה לשאלות מהותיות, כמו גם לשאלות ערכיות וקוראות-תיגר בדבר לקויות למידה, הגדרתן והשלכותיהן.
בִּקְצַרְצָרָה
קטעים קצרים: ראיית העולם של ליאור דגן וביטוייה בשיעורים הפרטיים, בהרצאות, ביחס לתלמידים ובכלל. בעיקר עיבודים שליאור אמר/כתב להורים ולמורים, וקטעים קצרים ממאמריו ומהרצאותיו. התייחסויות מפתיעות לעניינים "שגרתיים".