052-2933025

לשון - מערכת הפועל

זיהוי בניין

 

אז איך מוצאים בניין? השיטה הנפוצה ביותר – להעביר ל-"הוא אתמול...". לא תמיד השיטה הזאת עובדת. למשל, במשקל פָּעוּל – הפועל "סָגוּר" הוא בבניין קל, אבל... "החלון סָגוּר" – בעבר: "אתמול החלון נִסְגַּר"... אנו לא יכולים לומר לתלמיד שהוא העביר לא-נכון לעבר, מכיוון שזה נכון על פי הקשר המשפט. אנחנו לא יכולים לומר שהנכון זה *"החלון סָגַר"! אנו יכולים לומר: "החלון סגור – הוא אתמול סָגַר את החלון." אבל אם כך – מדוע שלא נאמר: "החדר מְסֻדָּר – אז הוא אתמול סִדֵּר את החדר"? ובאמת, זו שגיאה נפוצה למדיי בקרב לקויי למידה – בהעברה לעבָר לכסח את הסביל....

בכלל, אין יחסים כל כך טובים בין הבינוני הסביל לבין "הוא אתמול...". אם היום הוא מְצֻנָּן, אז הוא אתמול... הִצְטַנֵּן, לא? תלמידים רבים יאמרו כך, וזו אפילו לא ממש שגיאה.

אז מה עושים? קודם כל – לגבות את השיטה: להנחות את התלמידים לחפש את ה- אוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּ , בין אם של משקל פָּעוּל ובין אם של הבניינים פֻּעַל והֻפְעַל. התלמידים יידעו ש-"הוא אתמול" זה לא איזה סוג חדש של אלוהות, ובמקרים מסוימים פשוט לא משתמשים בזה. במיוחד לא אם הפועל הוא כבר בעבר נסתר – מורים רבים ודאי שמו לב שתלמידים לקויי למידה מנסים אוטומטית להעביר ל-"הוא אתמול" פועל שהוא כבר בעבר נסתר, ומסתבכים, ויכולים להגיע לצורות שאינן קיימות בשום שפת אנוש.

אבל עם כל ההסתייגויות האלה, אם עדיין אנו הולכים בשיטת ההעברה לעבר נסתר, שסך הכול יתרונותיה עמה, בואו נעשה את זה בהקשר משפט. הנטייה של התלמידים היא, בדרך כלל, לנתק את הפועל מהמשפט ואז להעבירו לעבר. וכך, כשנתון המשפט "בקרוב ממצאי הוועדה יֵחָשְׂפוּ לציבור" - תלמיד שמתקשה באבחנה בסימני הניקוד עלול להעביר את "יֵחָשְׂפוּ"  ל-"הוא אתמול חָשַֹף". אך אם התלמיד לא ייתן לפועל לברוח מהמשפט, הוא יאמר: "אתמול ממצאי הוועדה נֶחְשְׂפוּ לציבור."

אם גם בשיטה הזאת התלמיד טועה – ייתכן שזה מצביע על בעיה בידע התחבירי שלו. וזו בעיה שחשוב מאוד לחשוף אותה. 

איזו בעיה זו בדיוק, אצל אילו ,תלמידים נצפה למוצאהּ, ואיך אפשר להתמודד עמה – כל זה יְמֻאֲמַר בפעם אחרת.

ואם אתם תלמידים השוקדים בימים אלה על בחינת הבגרות וצריכים למצוא בניין לפועל;

או אם אתם מורים ללשון ובא לכם לחסוך עבודה ויזע לתלמידים

(למה לא, גם ככה הבגרות הזאת קשה);

וגם אתם סתם אוהבים למצוא בניינים ולנתח פעלים בזמנכם הפנוי

(אני דווקא מכיר מישהו שמשוגע על זה, מה זה משנה מי) 

אז קבלו את ה"ספיישלים" שפותחו בעקבות כל האמור לעיל. לחצו כאן!

"ספיישלים" הם אותם מקרים שבהם אנו לא מעבירים את הפועל לעבר נסתר, אלא מיד יודעים מהו הבניין. לתלמיד יקר שלי הייתה הברקה לקרוא להם כך -

לא זו בלבד שאלה מקרים מיוחדים, אלא גם: זה כאילו לקחת מונית ספיישל לבניין שאתה מחפש.

 

ביטחון עצמי
ליאור דגן העביר את עצמו תהליך, והגיע מביטחון עצמי נמוך עד אפסי, לביטחון עצמי מלא ומבוסס. מאמרים השופכים אור על עולמו הרגשי של הילד (או המבוגר) הכלוא במצב של ביטחון עצמי נמוך, ונותנים תקווה למי ששרוי במצב זה.
למידה וביטחון עצמי
הקשר בין למידה לביטחון עצמי במובנו הרחב - כגון ביטחון של האדם ביכולתו לחשוב באופן עצמאי, או האופן שבו ילד מתייחס לרגשותיו ולמחשבותיו.לתהליכים לימודיים שהילד עובר, כמו גם לאירועים אנקדוטליים לכאורה "קטנים", יש מקום נכבד בבניית ביטחון עצמי או בהריסתו.
הבנת מצוקות וקשיים נסתרים
המאמרים המוצגים כאן עוסקים בקשיים ובמצוקות שקשה להבחין בהם, כאלה שאנו עלולים לפרש באופן שגוי.
גישתו של יאנוש קורצ'ק
מי מכם שיצפה בראיון עם אנשים שהיו בילדותם בבית היתומים של יאנוש קורצ'ק, או שיקרא מזיכרונותיהם, בוודאי יראה בכמה ערגה וגעגועים הם מדברים על תקופה זו בילדותם. איך התרחש הפלא הזה ומה אנו יכולים ללמוד מכך?
להיות הורים טובים יותר
השיח הציבורי בעניין הורות מתמקד כיום רובו ככולו בשאלת היעדר הסמכות ההורית. במאמרים שלפניכם ליאור דגן מפנה את הזרקור להיבטים אחרים של ההורות ושל היחס שלנו לילדינו.
מתמטיקה
לשון
לקויי למידה
מאמרים של ליאור דגן, העוסקים בלקויי למידה, מההיבט התפקודי כמו גם מההיבט הרגשי. המאמרים מבוססי מחקר וניסיון. המאמרים נותנים מענה לשאלות מהותיות, כמו גם לשאלות ערכיות וקוראות-תיגר בדבר לקויות למידה, הגדרתן והשלכותיהן.
בִּקְצַרְצָרָה
קטעים קצרים: ראיית העולם של ליאור דגן וביטוייה בשיעורים הפרטיים, בהרצאות, ביחס לתלמידים ובכלל. בעיקר עיבודים שליאור אמר/כתב להורים ולמורים, וקטעים קצרים ממאמריו ומהרצאותיו. התייחסויות מפתיעות לעניינים "שגרתיים".