052-2933025

כאשר התחלתי לעבוד עם ילדים לקויי למידה בשיטת רבדים, הופתעתי לקבל מהורים וממורים משובים כגון "הביטחון העצמי של הילד עלה", או "פתאום הוא פתוח, מביע את דעתו". לא ידעתי אז, שדרכי העבודה שפיתחתי, שהיו מיועדות במקורן לפיתוח כישורי שפה ושיפור קריאה בלבד, יכולות לחולל שינוי בכיוון זה. למעשה היה עליי לדעת זאת מראש, שהרי מאפייני שיטת רבדים הינם כאלה שבהכרח תורמים לבניית תחושת ע­­­רך עצמי; ואני עצמי עברתי כברת דרך – מחוסר ביטחון מוחלט לביטחון עצמי מלא, והרי אי אפשר שהדבר לא ישתקף בעבודתי עם ילדים ומבוגרים. אך קודם כל – בואו נבין מהו חוסר ביטחון עצמי או ביטחון עצמי נמוך.

*****************

נניח שילד רוצה לשבת על ספסל, ועל אותו ספסל יושבים כבר כמה ילדים, ויש רווחים ביניהם, כך שהוא לא בטוח אם יש מקום גם בשבילו . ילד בעל ביטחון עצמי גבוה פשוט יבוא וייצור אינטראקציה עם הילדים האחרים – ישאל, יבדוק, יבקש מהילדים לזוז קצת. אם יתברר שבאמת יש מקום עבורו – הוא יתיישב. אם לא – הוא כבר יסתדר, וימצא פתרון אחר.

ילד חסר ביטחון, או בעל ביטחון עצמי נמוך, פשוט לא יידע מה לעשות. ייתכן שהוא ינסה לשאול, אבל – המילים יסתבכו לו, הוא יתחיל לדבר ויגלה לחרדתו שהוא אומר דברים לא מובנים, שהילדים האחרים מסתכלים בו בתמיהה. ייתכן שהוא בכלל לא יגיע למצב של פנייה לילדים, אלא יעמוד מולם תוהה זמן רב ויחשוב – איך אגיד להם... מה בדיוק להגיד...

יתרה מזאת, ייתכן שהילד בכלל לא יגיע למצב שהוא נראה לעיני הילדים האחרים. מי שעבר את זה, כמוני, בוודאי יודע עד כמה ההרגשה הזאת קשה ומייאשת – אתה נמצא במקום, קרוב לכל האחרים, אתה מדבר ולפעמים אפילו צועק, ובכל זאת - כאילו לא רואים ולא שומעים אותך. אתה שקוף. כמו בשיר הקלאסי "מר צלופן" - כאן בביצוע מעולה.

עם הזמן, הילד כבר לא ינסה לפנות לילדים האחרים, ואף לא יגיע לשלב של תהייה מה להגיד, אלא פשוט – כמובן מאליו, יוותר... בשלב הבא, הסביבה תתפוס את הילד (או את המבוגר!) הזה כמישהו שמוותר מראש, כמישהו שלא מגיע לו, וגם הילד יתייחס כך לעצמו.

ומה עם ילד ש... בלי לשאול אף אחד פשוט יתיישב על הספסל, ידחַף את הילדים האחרים ואפילו יפיל אותם, ויתיישב קרוב לאמצע – דווקא! מה נגיד עליו, שיש לו ביטחון עצמי מופרז? קרוב לוודאי, שההפך הוא הנכון... גם הילד הזה פשוט לא יודע איך לגשת, מה לומר, איך אפשר להשיג את מטרותיך בנעימות ובפשטות. 

אני עצמי הייתי מומחה מדופלם בהסוואת הביטחון העצמי הנמוך שלי כביטחון עצמי מופרז. אני מספר על כך בפירוט בסרטון שבדף "הבנת מצוקות וקשיים נסתרים".

אנו, כחברה, מאוד אוהבים לְסַוֵּג וּלְתַוֵּת. קל לנו לשבץ כל אחד מהילדים הללו בתבנית מוכנה מראש: הילד הזה הוא ביישן, זה האופי שלו. הילד הזה – אלים. ככה הוא. ואנו מעבירים לילדים שלנו את הנטייה הזאת, לשבץ את עצמם במשבצת: אני הליצן של הכיתה, אני הביישן, אני המפריע, אני החמודה והשקטה, אני המרביץ, אני התככנית, אני זה שצוחקים עליואני לא מבין כלום, אני לא מסוגלת, אני זה שלועג לאחרים, אני החנון של הכיתה, אני ה... ואין לזה סוף.

אפשר לשים לזה סוף. אני שמתי לזה סוף. לא בקלות.

התהליך שעברתי היה קשה, כואב, ממושך ורצוף עליות ומורדות. כך זה כשאתה מנסה לעשות הכול בעצמך, או כאשר אנו משתוקקים לעזור ליקירינו, אך אין לנו הידע כיצד לעשות זאת. יש "דרכים" שלכאורה תורמות להעלאת הביטחון העצמי, אך למעשה אינן משפיעות, או שאף מזיקות ומנציחות את האומללות של הילד, או של המבוגר. בקרוב יופיע כאן מאמר העוסק בכך בהרחבה.

לאחר שגיליתי שלשיטת רבדים יש השפעה על הדימוי העצמי ועל תחושת הערך העצמי, ניגשתי לעבודה ובודדתי מתוך השיטה את כל הרכיבים הקשורים לכך. השוויתי זאת עם דברים שעשיתי ועברתי בתהליך הפרטי שלי, כאשר המטרה שלי הייתה ליצור תהליך שיהיה ממוקד, יעיל ועוצמתי, וגם נעים ובחלקו מהנה. מאמר על התהליך יופיע בהמשך. ובינתיים: שיהיה לנו טוב ושנעשה רק טוב!