052-2933025

תהליך עבודה עם ילד

שהיה במצב של חוסר אונים בכיתה

2) קשייו הבסיסיים של דני

קשיים בסיסיים בחומר הלימוד[1]:

מתמטיקה:

א.      ארבע פעולות החשבון הבסיסיות: דני ידע רק במעורפל על הקשר בין חיבור לכפל (למשל: 3+3+3+3 = 4*3) ועל הקשר בין כפל לחילוק (אם ארבע כפול חמש שווה עשרים, אז עשרים חלקי ארבע שווה חמש). חוסר ההבנה לגבי מהות פעולות החשבון הביא לחוסר הבנה של חוק החילוף[2]. הדבר שלל מדני את האפשרות להפעיל את הידע שלו לגבי פעולות החשבון. כלומר: דני אמנם ידע מהם חיבור, חיסור, כפל וחילוק, אך הוא לא יכול היה להפעיל את הידע הזה באופן יעיל, ולא יכול היה להשתמש בידע הזה על מנת להבין חומר מורכב ומופשט יותר – מספרים מכוונים, שברים ועוד.

ב.       שברים: לדני היה מושג מעורפל לגבי מהו שבר. דני זכר מהכיתה ששבר זה "פחות מִשלם", אך לא ידע למה הכוונה בהגדרה (חלקית) זו. דני לא קישר בין שבר לבין חלוקה לקבוצות, ידע במעורפל על המושג "שלם", אך לא ידע כיצד להשתמש בו. במצב כזה אין אפשרות להבין, ולא כל שכּן ליישם, תהליכים מורכבים כמו פעולות חשבון בשברים, כתיבת שבר עשרוני כשבר פשוט, כתיבת שבר מדומה כמספר מעורב והשוואה בין גדלי שברים.

 

עברית וכישורי שפה:

א.      אוצר מילים: אוצר המילים של דני היה נמוך בהרבה מהנדרש על מנת להבין טקסטים ברמה של כיתה ז'-ח'. דני כמעט ולא הכיר מילים שאינן במשלב יומיומי.

ב.       הטיות הפועל: דני לא שלט במערכת הזמנים והגופים בעברית, והיה חסר לו ידע לגבי צירופי האותיות המסמנים זמנים וגופים שונים[3].

ג.        זיהוי שורש: דני התקשה מאוד בבידוד שורש המילה מרכיביה האחרים.

שלושת הקשיים שלעיל מנעו מדני את היכולת לקשר בין מילים (למשל בין "התגבשות" ו-"מגובש"). לכך יש להוסיף את העובדה שדני רכש את הקריאה בגיל מאוחר, כך שבכיתות היסוד (א'-ג') חשיפתו לתכנים כתובים הייתה מוגבלת ביותר. החשיפה המשמעותית של דני לעברית כתובה לא נעשתה, אם כן, בהדרגה.

תלמיד שנחשף לחומר כתוב בכיתות היסוד, "מגלה" באופן הדרגתי את מילות הקישור הנהוגות בעברית הכתובה (הכוונה לביטויים כגון: "זאת ועוד...", "משום כך...", "לאחר מכן..." ועוד), ולומד לזהותן ולהשתמש בהן במהלך התקדמותו בתהליך הקריאה. דני, לעומת זאת, לא עבר את התהליך הזה, וחשיפתו המשמעותית הראשונה למילות הקישור נעשתה רק בכיתה ז'. הדבר מקשה מאוד על הבנת הנקרא – מילות הקישור מראות על קשרים בין פסקאות, משפטים ואף בין מילים בתוך משפט. ללא שליטה במילות הקישור השונות, המשפטים בטקסט (בעיקר אם הם כתובים בעברית במשלב גבוה) נראים כלא קשורים זה בזה, והטקסט נראה חסר משמעות, או במקרה גרוע יותר – בעל משמעות שהיא נשגבת מבינתו של הקורא. דני היה במצב זה: הוא פחד מאוד לנסות להבין את הטקסטים שקרא, מפני שהיה בטוח שיגלה שוב שאינו מסוגל להבינם.

 



[1] הכוונה לקשיים בדברים שהבנתם והשליטה בהם הינה הכרחית לצורך הבנה וביצוע פעולות בחומר של כיתה ז'-ח'.

 

[2] חוק החילוף: ארבע ועוד עשר שווה עשר ועוד ארבע ; ארבע כפול עשר שווה עשר כפול ארבע ;  לעומת זאת: ארבע פחות עשר לא שווה עשר פחות ארבע ; ארבע חלקי עשר לא שווה עשר חלקי ארבע .

[3] למשל – הצירוף "נוּ" מסמן פועל בזמן עבר בגוף "אנחנו" (הלכנו, התקבלנו); פועל בזמן עתיד מסומן על ידי אחת מהאותיות א', י', ת' או נ' בתחילת המילה (אקבל,יקבל, תקבל, נקבל).

 
שרון: לקות למידה חריפה - חוסר יכולת ללמוד? ההפך הוא הנכון!
מכתב שליאור דגן כתב עבור מכינה שהטילה ספק ביכולתה של נערה לקוית למידה ללמוד. לכאורה - היא לא מסוגלת ללמוד, האינטליגנציה שלה נמוכה ביותר... המסמך מבהיר את ההבדלים בין לקות למידה לאינטליגציה נמוכה, בכל המישורים הרלוונטיים. חשוב לקריאה, לכל מי שמתלבט בכך.
ילד שאובחן בטעות כבעל לקויות חברתיות
מהלך פגישת זיהוי ואבחנה עם ילד שאובחן קודם לכן בטעות כסובל מלקות חברתית קשה. המאבחנת הקודמת אמרה שהילד "לא מתאים לשום תבנית" - השיטה שפיתח ליאור דגן מאפשרת אבחנה מדויקת של מצבו של ילד, שהכלים האבחוניים הסטנדרטיים אינם נותנים לו מענה.
נערה שכולם התייאשו ממנה
נערה שהייתה במצב של חוסר תפקוד מוחלט מבחינה לימודית וחברתית - ועם זאת, המורים היו בטוחים שיכולותיה האמיתיות הן גבוהות. לאחר מפגש זיהוי ואבחנה מדויקים, ליאור דגן זיהה את המקורות לחוסר התפקוד, והתווה תכנית לתהליך שנותן להם מענה מלא. הנערה הגיעה לביטחון עצמי
אלימות הקשורה ללקות מרחב
מדוע הילד הטוב הזה נהיה פתאום אלים? ליאור דגן מציג את זיהוי המצוקה הנסתרת ואת תהליך העבודה בשיטת רבדים. מה הניע את הילד לבחור בדרך האלימות, וכיצד הצוות החינוכי בביה"ס יכול למנוע זאת.
בנייה יזומה של ידע לשוני כמענה להיעדר ידע אמפליציסטי
ידע אמפליציסטי - מושג לא מוכּר לרבים מאיתנו, אך חשיבותו עצומה בהתייחס ללמידה וגם לתפקוד בחיי היום-יום. במכתב שלפניכם מוסברים המושג ומשמעות היעדרו. עוד מתואר במכתב זה כיצד ליאור דגן בנה, בשיטת רבדים, את הידע של הילד, כך שמצבו השתפר בתחום הלימודי והחברתי.
ילדה שהתקשתה בהבנת הנקרא ובמיומנויות למידה
תהליך עבודה עם ילדה בביה"ס היסודי - מתואר במכתב ששלח ליאור דגן לצוות המורים. במהלך התהליך הלימודי הילדה חוותה שיפור במתמטיקה, בהבנת הנקרא, וגם מבחינת היחס שלה ללימודים, ואף לעצמה ולחיים בכלל. ניתן להגיע לכך אם עובדים באופן שיטתי המשלב חשיבה ומיומנויות, ונ
תכנית לימוד קריאה עבור ילד בכיתה א
מכתב ששלח ליאור לצוות המורים בבי"ס יסודי - תיאור מהלכו של מפגש זיהוי ואבחנה מדויקים עם ילד שלא הצליח ללמוד לקרוא, ותכנית עבודה שליאור הציע על סמך שיעור זה. במכתב מוזכרת בעיה בתפיסת המרחב והפחתת אלימות, הרחבה על כך תופיע באתר זה בקרוב.
קריאה לא שוטפת, אך לא לקות קריאה
תהליך עבודה עם ילד שהיה במצב של חוסר אונים בכיתה
דו"ח שכתבתי להורים לאחר תהליך עבודה שעשיתי עם בנם (דני - שם בדוי), תהליך שנמשך כמה חודשים.
ילד עם בעיה במתמטיקה