052-2933025

תהליך עבודה עם ילד

שהיה במצב של חוסר אונים בכיתה

2) קשייו הבסיסיים של דני

קשיים בסיסיים בחומר הלימוד[1]:

מתמטיקה:

א.      ארבע פעולות החשבון הבסיסיות: דני ידע רק במעורפל על הקשר בין חיבור לכפל (למשל: 3+3+3+3 = 4*3) ועל הקשר בין כפל לחילוק (אם ארבע כפול חמש שווה עשרים, אז עשרים חלקי ארבע שווה חמש). חוסר ההבנה לגבי מהות פעולות החשבון הביא לחוסר הבנה של חוק החילוף[2]. הדבר שלל מדני את האפשרות להפעיל את הידע שלו לגבי פעולות החשבון. כלומר: דני אמנם ידע מהם חיבור, חיסור, כפל וחילוק, אך הוא לא יכול היה להפעיל את הידע הזה באופן יעיל, ולא יכול היה להשתמש בידע הזה על מנת להבין חומר מורכב ומופשט יותר – מספרים מכוונים, שברים ועוד.

ב.       שברים: לדני היה מושג מעורפל לגבי מהו שבר. דני זכר מהכיתה ששבר זה "פחות מִשלם", אך לא ידע למה הכוונה בהגדרה (חלקית) זו. דני לא קישר בין שבר לבין חלוקה לקבוצות, ידע במעורפל על המושג "שלם", אך לא ידע כיצד להשתמש בו. במצב כזה אין אפשרות להבין, ולא כל שכּן ליישם, תהליכים מורכבים כמו פעולות חשבון בשברים, כתיבת שבר עשרוני כשבר פשוט, כתיבת שבר מדומה כמספר מעורב והשוואה בין גדלי שברים.

 

עברית וכישורי שפה:

א.      אוצר מילים: אוצר המילים של דני היה נמוך בהרבה מהנדרש על מנת להבין טקסטים ברמה של כיתה ז'-ח'. דני כמעט ולא הכיר מילים שאינן במשלב יומיומי.

ב.       הטיות הפועל: דני לא שלט במערכת הזמנים והגופים בעברית, והיה חסר לו ידע לגבי צירופי האותיות המסמנים זמנים וגופים שונים[3].

ג.        זיהוי שורש: דני התקשה מאוד בבידוד שורש המילה מרכיביה האחרים.

שלושת הקשיים שלעיל מנעו מדני את היכולת לקשר בין מילים (למשל בין "התגבשות" ו-"מגובש"). לכך יש להוסיף את העובדה שדני רכש את הקריאה בגיל מאוחר, כך שבכיתות היסוד (א'-ג') חשיפתו לתכנים כתובים הייתה מוגבלת ביותר. החשיפה המשמעותית של דני לעברית כתובה לא נעשתה, אם כן, בהדרגה.

תלמיד שנחשף לחומר כתוב בכיתות היסוד, "מגלה" באופן הדרגתי את מילות הקישור הנהוגות בעברית הכתובה (הכוונה לביטויים כגון: "זאת ועוד...", "משום כך...", "לאחר מכן..." ועוד), ולומד לזהותן ולהשתמש בהן במהלך התקדמותו בתהליך הקריאה. דני, לעומת זאת, לא עבר את התהליך הזה, וחשיפתו המשמעותית הראשונה למילות הקישור נעשתה רק בכיתה ז'. הדבר מקשה מאוד על הבנת הנקרא – מילות הקישור מראות על קשרים בין פסקאות, משפטים ואף בין מילים בתוך משפט. ללא שליטה במילות הקישור השונות, המשפטים בטקסט (בעיקר אם הם כתובים בעברית במשלב גבוה) נראים כלא קשורים זה בזה, והטקסט נראה חסר משמעות, או במקרה גרוע יותר – בעל משמעות שהיא נשגבת מבינתו של הקורא. דני היה במצב זה: הוא פחד מאוד לנסות להבין את הטקסטים שקרא, מפני שהיה בטוח שיגלה שוב שאינו מסוגל להבינם.

 



[1] הכוונה לקשיים בדברים שהבנתם והשליטה בהם הינה הכרחית לצורך הבנה וביצוע פעולות בחומר של כיתה ז'-ח'.

 

[2] חוק החילוף: ארבע ועוד עשר שווה עשר ועוד ארבע ; ארבע כפול עשר שווה עשר כפול ארבע ;  לעומת זאת: ארבע פחות עשר לא שווה עשר פחות ארבע ; ארבע חלקי עשר לא שווה עשר חלקי ארבע .

[3] למשל – הצירוף "נוּ" מסמן פועל בזמן עבר בגוף "אנחנו" (הלכנו, התקבלנו); פועל בזמן עתיד מסומן על ידי אחת מהאותיות א', י', ת' או נ' בתחילת המילה (אקבל,יקבל, תקבל, נקבל).

 
חדש באתר
להיות לקות מרחב - ליאור דגן ב"הכול צפוי" עם אבי שמאי

הראיון בדקות 29:43-41:13. הסבר ברור, ממצה ומרתק. 

http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=2070480

 

 

אתם מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה שלי

אני מזמין את כל באי האתר להצטרף לרשימת התפוצה שלי, ולקבל באופן קבוע בדואר האלקטרוני מסרים ממוקדים בכל הקשור ב: לקויי למידה, בניית ביטחון עצמי, דרכי הוראה ועוד. בחלק מהמסרים משולבים קטעים מתוך הרצאות והופעות שהעליתי. .

זמן להתחיל לחיות

זמן להתחיל לחיות - ספרו של ליאור דגן, חמישה שערים לעולמו של אדם החווה עצמו כשונה. לרכישת הספר נא להשאיר פרטים ב"צור קשר".

לפרטים לחצו כאן
שלח לי דואר