קאיטוש המכשף: להביט מעיני האחר

מה זה להיות טוב? מה זה לעשות טוב? מדוע לפעמים אנו רוצים להיטיב, אך בסופו של דבר עושים רע? יאנוש קורצ'אק עוסק רבות בשאלות האלה בספריו, בעיקר ב-"ילדי רחוב", "ילד הטרקלין", "כאשר אשוב ואהיה קטן" וביצירת המופת "קאיטוש המכשף".

קאיטוש, הילד שנהיה מכשף, הוא בעיניי אחד הילדים המרתקים וכובשי הלב בכל ספרות הילדים. קאיטוש הוא ילד שובב, פרוע, סקרן, נועז, אימפולסיבי, מציק ובלתי נסבל ורוצה בכל מאודו לעזור. שונא שיעורים ואוהב ללמוד. הוא מתקשה מאוד להבחין בין מעשה קונדס למעשה רע. המבוגרים סביבו מנסים להגדיר אותו, לְתַוֵּת אותו, אבל זה בלתי אפשרי. גם קאיטוש עצמו מתקשה להבין מי הוא ומה הוא רוצה באמת. ובעיקר הוא רוצה להיטיב. בדרך שלו, וכפי שהוא רואה זאת. ובדרך כלל זה לא מצליח.

קאיטוש יושב בשיעור משעמם. גם המורה משתעמם ומסתכל כל רגע בשעון. קאיטוש צועק: "ראיתי עכבר!" ומחולל מהומה בכיתה. לאחר מכן מודה ששיקר. למה? "קאיטוש חשב שהמורה עצוב ורצה לשמח אותו קצת. אבל המורה נעלב. וישב לכתוב מכתב לאביו." (תרגום: אורי אורלב)

קאיטוש נהיה מכשף. וכמכשף הוא יכול לחולל ניסים ונפלאות. הוא שיכור מהכוח העצום שנפל לידיו, ואינו יודע מה לעשות בכוח הזה. הוא גורם שֶיאבַד למורה העט, ששתי נשים תלכנה אחורה, ששלטי החנויות והרחובות יתבלבלו, שהעצים יעמדו עם צמרותיהם באדמה ושורשיהם בשמיים, שילדות תיפולנה לבוץ, שגשרים יעמדו באוויר, שעשרת אלפים זבובים יישבו למורה על האף…

אבל קאיטוש, בל נשכח, הוא בעיקר ילד טוב. והוא רוצה להשתמש בכוח הכשפים כדי לעשות טוב. "היה ילד אחד לא-יוצלח, עד כדי כך שהציקו לו וצחקו עליו." הילד הזה סובל בעיקר בשיעורי ההתעמלות, וקאיטוש עוזר לו בכוח הכשפים. כל הילדים מביטים בפה פעור איך הילד מצליח לקפוץ מעל החבל "וכל-כך בקלות – קפץ אולי מטר ועשרים". הילדים מתלהבים, צועקים "עוד הפעם!" אבל הילד עצמו – הוא נבהל, בוכה, לא רוצה. "לא ידע מה הקפיץ אותו פתאום."

קאיטוש מחייך לעצמו, מרוצה. "מפני שנעים לדעת מה שאיש אינו יודע, להבין מה שאיש אינו מבין ולהיות מסוגל לעשות דברים שאיש אינו מסוגל לעשות." והילד ה-"לא-יוצלח" – מה אתו? לא כתוב, הילד נעלם מהטקסט כפי שהוא נעלם ממחשבתו של קאיטוש. תחושת העוצמה השכּיחה מקאיטוש את מטרתו האמיתית של הכישוף – להיטיב עם הילד…

לא רק קאיטוש רוצה להיטיב. גם המיליונר שחוטף את קאיטוש רוצה להיטיב עמו. הוא מספק לקאיטוש צעצועים מבהיקים וחדישים, אוכל משובח, מיטות רכות ותפנוקים מכל סוג. המיליונר רוצה להרגיש שהוא אדם טוב. גם המובטלים, גם העובדים במכרותיו, גם המתחרים שלו – כולם שונאים אותו. מעשיו גורמים להם לרע, אבל אם יתנהג אחרת, יהיה רע יותר, לדבריו. כוחות השוק, וכו'… המיליונר רוצה להרגיש אדם טוב. דרך מילוי כל מאווייו ושגיונותיו של קאיטוש. אבל קאיטוש נמלט.

קאיטוש יוצא למסעות, נוסע באונייה כנער-משרת. מתנסה בעליבות החיים. במסעותיו הוא הופך לכלב. הופך לעץ ערבה. מתנסה בכאבו של האחר. מתנסה בלהיות חסר מגן. נזכר איך פעם יידה אבן בכלב. "וסטפן אמר לו: מה אתה חושב, כלב זה לא בן-אדם?" קאיטוש נזכר איך סיפר זאת לכל הילדים, וכולם לעגו לסטפן, איזה שטויות הוא מדבר. קאיטוש מבין כעת למה התכוון סטפן. קאיטוש חושב – "כמה חסר מחשבה וגס-רוח יכול להיות האדם. כאשר איננו מהרהר במעשיו. כאשר חש שאיננו צודק אך מסרב להודות בכך."

ואני, ברוח הזאת, מבקש להוסיף:

כמה עוולות אנו יכולים לעשות, כאשר אנו משתמשים באחר ובסבלו על מנת לקדם את תחושת שביעות הרצון של עצמנו. אנו יכולים לעשות זאת בבלי דעת, לא מתוך כוונה להרע. וכדי שנוכל להיטיב עם האחר – אנו צריכים לנסות לראות את הדברים מכיוונו.

קשה לעשות זאת. גם בלי שנהפוך את עצמנו למישהו או למשהו אחר, גם אם נעשה זאת במחשבתנו ובליבנו בלבד, זה קשה.

קשה, אבל אפשרי.