מנקודת ראותה של אמא: תהליך למידה והתקדמות

דניאל (שם בדוי), ילד מקסים בבית הספר היסודי, לומד אצלי מאמצע 2018. תדירות השיעורים: פעם בשבוע (לעיתים יש הפסקות עקב חגים וכיו"ב). הוריו מאזינים להקלטות השיעורים. אמו, רינה (שם בדוי) – החליטה ביוזמתה לכתוב לי את רשמיה אחרי כל שיעור. כך יש תיעוד כתוב, מדויק ומרגש, להתקדמות ההדרגתית של דניאל.

אני מביא את דבריה במלואם, בלי להחסיר ובלי לערוך דבר, בשינוי אחד בלבד: בכתבים המקוריים מופיע שמו האמיתי של הילד.

בהמשך, לאחר כל קטע שכתבה רינה – אכתוב הסבר שלי לדברים ולמה שעשינו בשיעור. כבר עכשיו  הדברים מהווים חומר יקר-ערך למטפלים, למורים ששואפים להיטיב ככל האפשר עם תלמידיהם, ולאנשי חינוך בכלל. עם ההסברים – זה יהיה כך אף יותר.

רינה הציעה שאתן את פרטי ההתקשרות שלה ואת שמה האמיתי להורים שמעוניינים שבנם/בתם יעברו את התהליך המיטיב והמקדם הזה. הורים שרוצים את הטוב ביותר לילדיהם – פנו אליי, היא תשמח לדבר איתכם.

בבקשה:

בתחילת השיעור דניאל ביקש לצפות בסרטון קצר. לא מצאתם את הסרטון שביקש, לכן צפיתם בסרטון אחר. הסרטון שצפיתם בו היה מצויר וקליל, והעביר בדרך מקסימה מסר חינוכי חשוב ששווה לזכור וללמוד ממנו. לאחר מכן ביקשת ממנו לכתוב ולספר במילים שלו את תוכן הסרטון שרצה לצפות בו מלכתחילה, והוא קיבל את המשימה בשמחה ומבלי להתלונן, דבר הראוי לציון והוא מעיד על התקדמות גדולה, גם ברמה הרגשית וגם הלימודית!

התייחסת בכבוד ראוי להערכה למה שכתב, וחיזקת אצלו את נקודות החוזקה, שמת דגש דווקא על המקומות שלא טעה בהם, וזה היה יפה מאוד! אחר כך ביקשת לראות את המחברות שלו, גם כאן התייחסת ברצינות ובאופן מעודד לכל מה שכתב. אין ספק שההתייחסות החיובית שלך שוב תעודד אותו לעשות משימות כאלה בעתיד וגם להראות לך אותן בשמחה. אחר כך נתת לו משימת פתירת תרגילי שרשרת בחשבון בע"פ, תוך כדי משחק בבלון. בשיטה זו אתה מפתח אצלו גם את החשיבה הלוגית, גם את הגישה החיובית וגם את הקואורדינציה הגופנית. 

דניאל פתר יפה את כל התרגילים, ושוב לא התלונן ולא הראה ולו סימן אחד לקוצר הרוח ולרוגז שאפיינו אותו בעבר. התופעות הפיזיות שנלוו לרגשות הקשים שהיו לו בעבר כתוצאה מקושי בהתמודדות נעלמו לחלוטין!

אין לי מילים להודות לך על ההתקדמות המטאורית, על הביטחון הרגשי, החברתי והמנטלי שאתה מעניק לילד שלי. 

לאחר השיעור הקודם, שהיה עמוס כולו בתכנים דידקטיים מאתגרים ומעוררי מחשבה מסוגים שונים, היום שיחקת עם דניאל שש-בש. לכאורה, למי שלא מכיר את התהליך שאתה מלווה בו את דניאל, זה עלול להיראות כעניין קליל ואפילו תמוה – מה פתאום שש-בש? אבל אני יודעת שהיית ער לכל רגש, תנועה ותגובה שלו במהלך המשחק, והיית שם לחזק אותו, ללמד אותו ולעזור לו לווסת את תגובותיו. שמת לב לכל הניואנסים הכי קטנים: מעוצמת הטלת הקוביה שלו ועד טון הדיבור והגוון המתוסכל שבקולו כשלא הצליח. ידעת לעודד אותו בלי לוותר לו. לימדת אותו מסר חשוב: לקחת דברים יותר בקלות. 

תודה על עוד שיעור נפלא, אבן בנייה נוספת בגיבוש החוזק הפנימי של דניאל. 

היה יפה מאוד! הוא קיבל ממך אתגר קשה, ולא התלונן. היו בשיעור הזה כמה דברים שעבדתם עליהם: כתיבה, הגהה, שגיאות כתיב, חשיבה יצירתית…

ורואים שדניאל הגיע לרמה מאוד גבוהה, במיוחד הצלחת לאמן אצלו את "שריר הסבלנות"… בשלב מסוים שומעים שהוא התעייף, אבל אתה מצליח לגרום לו לשתף פעולה. כמעט אפשר לשכוח איך פעם במצבים כאלה הוא היה נכנס להתקף זעם…

בשיעור הזה בחרת לספר לדניאל אגדה סינית עתיקה, על עלם שאהבתו הייתה חזקה וליבו טהור. בחירת הסיפור הייתה מושלמת עבור דניאל, שהגבולות בין דמיון למציאות נוטים להיטשטש אצלו. כמה פעמים במהלך הסיפור עצר והקשה: "איך זה יכול להיות? זה לא הגיוני!" (למשל, איך ייתכן שהר יהיה בקצה העולם, ואחריו כלום…). עזרת לו להבין באיזה הקשר (אגדה) אפשר לשלב פרטים שאינם "הגיוניים". בנוסף, כל חלק בסיפור העלה אצלו אסוציאציות לדברים נוספים, ועל כל דבר הייתה לו איזו הערה… הקשבת בסבלנות אין-קץ לכל מה שהיה לו לומר. לא התרגזת על ההפרעה, אלא הסברת לו בטון שליו ונעים, הקשבת לו וענית לכל שאלותיו, ועזרת לו להתמקד בסיפור. ניכר שדניאל נהנה מאוד מהשפה הגבוהה שבה סופר הסיפור, במיוחד שמח כשהצליח בעצמו לבצע את ההיקשים הנכונים ולהבין משמעות של מילה שטרם הכיר, בלי לשאול (הוא גם אמר זאת!).

בסוף הסיפור שאלת אותו מספר שאלות מעניינות, מה שנתן לו הזדמנות מצוינת להתאמן בכתיבה. הוא ענה על השאלות יפה ובחריצות, לא התלונן על עצם הצורך לכתוב כמו בעבר. גם הכתיב שלו השתפר במידה ניכרת.

דניאל התרשם מאוד מכך שאתה זוכר את כל הסיפור בע"פ. היכולת שלך לספר סיפור אכן מרשימה, אתה יודע לעצור במקומות הנכונים, להאריך את המתח. 

אני מודה לך על הכול. כל שיעור שונה מקודמו, כולם מפתיעים, מלאי תוכן מעשיר, משעשעים, מאתגרים ומרתקים. 

דניאל סיפר לך שהם למדו בכיתה את נושא ה"פירוק לגורמים" בחשבון, ופתרתם מעט תרגילים. ביקשת ממנו שיתן גם לך תרגילים, שיטה מצויינת – מלהיבה ומעוררת למחשבה. (לקראת סוף השיעור הוא אמר שהוא אוהב חשבון, וביקש שתתן לו עוד תרגילים!)
• דיברתם על מספרים ראשוניים בחשבון, מה הם, האם ניתן לזהות אותם, מדוע חשוב לדעת שהם קיימים.
• דיברתם על חשיבות ומשמעות הלמידה, ומה הטעם ללמוד דברים מסויימים שכביכול "אין בהם צורך" בחיי היום-יום. דיברתם על צרות אופקים כנגד רוחב אופקים.
• חזרתם אל נושא השורשים בלשון, שכבר עסקתם בו בעבר, והפעם לימדת אותו הצבת השורשים בתבנית ליצירת הטיות שונות. והצבת שורשים בתבניות מסויימות שיוצרות מילים כמו סוגי מכשירים שונים, או אסופות של פריטים שונים. המידע הזה חשוב מאוד מאוד, יפה לראות איך בנית את הלימוד שלו בהדרגה לאורך כל הדרך, בצורה משחקית ולא מאיימת, שזרת אותו בשיעורים במינונים הנכונים. ועכשיו דניאל מבין מצויין את הנושא, הוא מקבל בסיס נכון לשפה לכל החיים.
• דניאל סיפר לך שהוא קורא בבית מהספר "משלים פילוסופיים לילדים" עליו המלצת, ודיברתם על המשתמע ממשלים שונים שהוא קרא.
שיעור עשיר בלמידה, מהנה, מעניין ומגוון, וחשוב מאוד!

• לימדת את דניאל את בניין "התפעל" בלשון, ואת משמעותו. עשיתם זאת תוך כדי התמסרות בבלון, דרך שמגבירה את הריכוז של דניאל.
• פתחתם את המחברת ועברתם על מה שנלמד בשיעור האחרון: תבנית של סוגי קטיף שונים כגון בציר, מסיק וגדיד.
• לימדת את דניאל את בניין "הפעיל", וכיצד להציב שורשים בתבנית.
• ביקשת מדניאל לכתוב לך שלוש שאלות על אחד הסיפורים או השירים שלמדתם יחד. דניאל בחר בסיפור "גנב הגרזן" מתוך "משלים פילוסופיים לילדים", ועל מנת להיזכר בסיפור, לקח וקרא אותו מיוזמתו קריאה דמומה! רואים פה התקדמות מטאורית, מאז שהתחלת לעבוד אתו, בין המצב שהיה בו (קרא בקושי רב, התנגד לקריאה, התקשה להבין מה שקרא) לבין המצב המדהים הזה שהוא נמצא בו עכשיו. 
• דניאל כתב לך את השאלות במחברת, ואתה ענית. כשענית על השאלה הראשונה בקול רם, הוא הביע מחאה! רצה לקרוא אותה בעצמו!!
• נהניתי מאוד מהשיעור. הוא היה נפלא, מלא עניין ותוכן, ופשוט מהנה!
• בתיחלת השיעור התרשמת מתיק סרוג לבקבוק בעבודת-יד שדניאל הגיע אתו. דיברתם קצת על תפירה, סריגה ואריגה, ודניאל הסביר לך בשמחה על הטכניקה שבה הוא יצר את התיק. 
• ביקשת לראות את אחת המחברות של דניאל, הסתכלתם במחברת על משימת חילוק ב-3 שקיבל, ואז דיברתם קצת על הסימנים שאפשרים לגלות התחלקות במספרים שונים. לימדת אותו טכניקה שעדיין לא למד, ניכר שהוא נהנה מהשיטה.
• עשיתם חזרה על הדברים שלמדתם בשיעור שעבר – בניין הפעיל. לימדת אותו "פעיל" לעומת "סביל".
• שיחקתם משחק: אתה כותב משפטים שכביכול נאמרו ע"י דמויות מתוך סיפורים שקראתם, ודניאל מגלה באיזה סיפור מדובר. 
• ולבסוף, ה"היי-לייט" מבחינתי של השיעור: סיפרת לדניאל את סיפור המלך והמשוגעים מאת ג'ובראן. בסוף הסיפור הצגת בפניו דילמה ושאלת אותו מה דעתו, מה היה עושה במצב הזה… התשובה לשאלה היא לא פשוטה ולא חד משמעית, ואתה ציינת שגם עבורך התשובה משתנה מעת לעת. לדניאל, ילד שמגדיר את גבולות עולמו בנוקשות בצבעי שחור-לבן, הנושא הזה הוא משמעותי ביותר, וההתמודדות אכן לא הייתה קלה. לדניאל היה קשה לתפוס שייתכן שלשאלה יש יותר מתשובה אחת בזמן אחד. התשובות שלו היו מאוד יפות, אך הקשית עליו בכוונה. אתגרת אותו, והוא התרגש ואפילו קצת התרגז, טען שאתה הוא זה שמשנה את הכללים. זו הייתה התחלה מצוינת לשיעור חשוב לחיים שמטרתו להגמיש ולהקליל קצת את תפיסותיו של דניאל, להראות לו שיש גם אפורים בעולם ושאפשר לחיות איתם בשלווה ובביטחון. אני יודעת שיהיה לזה המשך, ואעקוב בציפייה.

• שיחקתם משחק שנקרא "מה קרה פה?". סיפרת לו סיטואציה משונה שקרתה בסוף סיפור מאת פוצ'ו, והוא היה צריך לגלות באמצעות שאלות מה קרה שם, ומה היה לפני כן. הסיטואציה מוזרה, מצחיקה, ולגלות אותה היה קשה מאוד. בכל זאת דניאל כתב בסבלנות שאלות יפות, ואת תשובותיך קרא במהירות ובשטף. הוא גילה עניין ער במשחק, ואתה חיזקת אותו על כל גילוי בכיוון הנכון, וכן על כתיבה ללא שום שגיאת כתיב (שיפור עצום!).
• דניאל הציע מיוזמנתו לכתוב את כל הרמזים שכבר יש לו לפתרון החידה, ולחלק אותם לראשי פרקים. אמר ועשה! היה נפלא! אם מתייחסים לקושי שהיה לו לכתוב בהתחלה ולניסיון שלו להימנע מכך בכל דרך, מבינים שזה הישג משמעותי!
• בסוף השיעור סיפרת לו סיפור נוסף של פוצ'ו, קצר ומצחיק, והסברת לו את נושא האבסורד. עשית זאת בצורה מקסימה וחיננית, והוא הבין היטב את הגבול העדין בין פנטזיה/דמיון למציאות – מתי זה מתאים, מתי זה מגוחך. איך לראות את זה כשסופר כותב כביכול ברצינות אבל בעצם מתכוון להצחיק. בשלב הזה יכולת לחזור אתו לסיפור קצר שקראתם יחד פעם כשרק התחיל ללמוד אצלך, ואז הוא עוד לא היה לגמרי בשל להבין. הוא ציין בהתלהבות שהוא נהנה מהסיפורים האבסורדיים, ושרק איתך הוא קורא כאלה!
• בשלב הזה של הדרך נכנסת אתו לעובי הקורה, עמוק יותר ויותר פנימה, צעד אחרי צעד לתוך הג'ונגל של הדברים הלא מוחלטים. עבור דניאל, ילד ששם גבולות נוקשים בין שחור ללבן, בין דמיון למציאות, השיעור הזה היה משמעותי מאוד, יפה ואפילו גאוני. תודה על חוכמתך, על סבלנותך, ועל העבודה היפה שאתה עושה עם דניאל!