רינת: חוסר יכולת ללמוד? לא, חוסר בידע אמפליציסטי תחבירי

את המכתב הבא כתבתי למכינה או מכללה כלשהי – שם התלבטו, האם רינת (שם בדוי) מסוגלת ללמוד לימודים גבוהים. בדומה לשרון (שם בדוי), גם רינת הראתה קשיים שעוררו ספקות – האם היא בכלל מסוגלת ללמוד. בדומה לשרון, גם לרינת הייתה לקות למידה חריפה שדרשה ממנה מאמץ רב במיוחד על מנת לבטא את יכולותיה וכישוריה. ושלא בדומה לשרון (ולמעשה שלא בדומה לכל אחד, שהרי אנו דומים רק בכך שאנו שונים, אם אפשר לומר כך…), הלקות של רינת לא התבטאה בקישור בין הגאים למשמעות, אלא בקישור בין מבנה תחבירי למשמעות. הסברים מלאים על כך במכתב שלפניכם. בבקשה:

רינת למדה אצלי באופן פרטני מכיתה י' עד סוף י"ב. תחומי הלימוד היו בעיקר לשון והבעה, היסטוריה, אזרחות, גיאוגרפיה ומתמטיקה. השיעורים הפרטניים התקיימו אחת לשבוע, ובתדירות גבוהה יותר לקראת בחינות הבגרות.

רינת מתמודדת עם לקות שפה חמורה במיוחד, הבאה לידי ביטוי בחוסר ידע אמפליציסטי תחבירי ומורפולוגי.

ידע אמפליציסטי – ידע שאינו נלמד בביה"ס אלא נרכש באופן טבעי בתקופת הילדות המוקדמת. לדוגמא, רכישת שפת האם.

ידע אמפליציסטי תחבירי – היכולת לדעת פרטים על משמעות מילה ועל דרך הגייתה בהסתמך על מיקומה במשפט ובהסתמך על מילות היחס שבסביבתה. דוגמא פשטנית: במשפט "דני הצליט את הטלשנים", אמור דובר עברית ילידי להבין שהמילה "הצליט" מבטאת פעולה כלשהי, ושהמילה "הטלשנים" מבטאת שם עצם מיודע בריבוי. לעומת זאת, דובר שהידע האמפליציסטי התחבירי שלו לקוי, לא יוכל להיעזר במיקום המילה ובמילת היחס "את", ויתקשה להפיק מיד­­­­ע כלשהו על ההתרחשות שבמשפט.

ידע אמפליציסטי מורפולוגי – היכולת לדעת פרטים על משמעות המילה ועל דרך הגייתה בהסתמך על האותיות המרכיבות אותה ומיקומן במילה (בלתי מנוקדת). לדוגמא, דובר "רגיל" אמור להצליח לקרוא נכונה מילה כגון "התקשנתי", גם אם מטבע הדברים לא נתקל בה מעולם.

מכיון שהכתב העברי הבלתי מנוקד אינו מספק מידע לגבי אופן הגיית התנועות במילה, חייב קורא העברית להפעיל את הידע האמפליציסטי התחבירי והמורפולוגי בעת קריאה, ואם הידע הזה לקוי – נפגמת במידה רבה האוטומטיות של הקריאה. כלומר, רינת נדרשת להשקיע משאבי קשב ומאמצים רבים כבר בשלב הקריאה עצמה. מכּיוָן שכּך, מידת משאבי הקשב שהיא יכולה להפנות לתהליכי עיבוד מסדר גבוה, תהליכים המרכיבים את הבנת הנקרא, היא נמוכה יותר מזו של קורא בעל ידע אמפליציסטי תקין.

בתחילת עבודתי עם רינת, הקשיים הללו גרמו לכך שרינת התקשתה להפיק מידע גלוי אף מטקסטים בני פסקה אחת. זאת חרף העובדה שהאינטליגנציה של רינת הינה תקינה בהחלט, ואף גבוהה – ככל שהתקדמנו וככל שרינת חשה בטוחה יותר מבחינת השימוש ברכיבי השפה, כן עלתה נטייתה להביע הבחנות חדות ומסקנות מקוריות, וכן לשאול שאלות מפתיעות ומעוררות מחשבה.

בנוסף לכל האמור לעיל, חשוב לציין כי לרינת חוסר משמעותי בידע אמפליציסטי חשבוני-מתמטי. אדם שהידע האמפליציסטי החשבוני-מתמטי שלו אינו תקין, יכול להבין את המתמטיקה ואף להגיע לרמה גבוהה במתמטיקה, אך הוא תמיד ייאלץ להפעיל חשיבה בנוגע לדברים שאדם אחר יבין באופן אוטומטי. למשל, אדם "רגיל" שבקיא בפעולות חשבון בשברים, לא יתקשה בתהליך חיבור שברים: מציאת המכנה המשותף הקטן ביותר, כפל כל אחד מהמונים במספר המתאים, חיבור המונים זה לזה, ולבסוף צמצום התוצאה או רישומה כמספר מעורב, אם נדרש. לעומת זאת, מי שהידע המתמטי-חשבוני שלו חסר, ייאלץ להשקיע מחשבה הן בסדר התהליכים והן במהותו של כל אחד מהם, וזאת גם אם בקיאותו בנושא אינה נופלת מזו של האדם "הרגיל", או אף עולה עליה.

אם כן, גם בכל הקשור למתמטיקה רינת נאלצת להשקיע משאבי קשב רבים יותר מכפי שהיינו מצפים מאדם בעל אותה רמת חשיבה והבנה כְּשֶׁלָּהּ.

רינת עמדה בהצלחה בבחינות הבית-ספריות ובבחינות הבגרות במתמטיקה ברמת 3 יחידות, כמו גם בבחינות הבגרות בלשון ובכל המקצועות המילוליים. זאת אני זוקף לזכות חוזקותיה, כפי שהתגלו במהלך עבודתנו המשותפת: אינטליגנציה גבוהה, חריצות, נחישות וכוח רצון חזק באופן מרשים.

אני מאחל לרינת הצלחה רבה בכל אשר תפנה. אני מקווה שרינת תקבל את התנאים הדרושים על מנת שנקודת המוצא שלה תהיה זהה לזו של אנשים בעלי כישורים כְּשֶׁלָּהּ, כך שיתאפשר לה לבטא את איכויותיה וחוזקותיה.

אשמח לגבות את כל האמור לעיל גם בעל-פה, וכמובן להבהיר ולפרט לגבי כל דבר שכּתבתי כאן.

בברכה,

ליאור דגן