ביטחון עצמי נמוך או ביטחון עצמי מופרז? ביטחון עצמי בלתי מבוסס!
מהו התנאי ההכרחי לכך שהילדים שלנו יהיו בעלי ביטחון עצמי מבוסס?
קודם כל, נבין מהו הביטחון העצמי הבלתי מבוסס. בשיטה שפיתחתי, שיטת רבדים, גם הביטחון העצמי שאנו נוהגים לכנות "מופרז" – הוא ביטחון עצמי בלתי מבוסס, ואינו שונה במהותו מהביטחון העצמי הנמוך.
נניח שילד רוצה לשבת על ספסל, ועל אותו ספסל יושבים כבר כמה ילדים, ויש רווחים ביניהם, כך שהוא לא בטוח אם יש מקום גם בשבילו. ילד בעל ביטחון עצמי מבוסס פשוט יבוא וייצור אינטראקציה עם הילדים האחרים – ישאל, יבדוק, יבקש מהילדים לזוז קצת. אם יתברר שבאמת יש מקום עבורו – הוא יתיישב. אם לא – הוא כבר יסתדר, וימצא פתרון אחר.
ילד שהביטחון העצמי שלו אינו מבוסס, פשוט לא יידע מה לעשות. ייתכן שהוא ינסה לשאול, אבל – המילים יסתבכו לו. הוא יתחיל לדבר ויגלה לחרדתו שהוא אומר דברים לא מובנים, שהילדים האחרים מסתכלים בו בתמיהה. ייתכן שהוא בכלל לא יגיע למצב של פנייה לילדים, אלא יעמוד מולם תוהה זמן רב ויחשוב – איך אגיד להם… מה בדיוק להגיד…
עם הזמן, הילד כבר לא ינסה לפנות לילדים האחרים, ואף לא יגיע לשלב של תהייה מה להגיד, אלא פשוט – כמובן מאליו, יוותר.
ומה עם ילד ש… בלי לשאול אף אחד פשוט יתיישב על הספסל, ידחַף את הילדים האחרים ואפילו יפיל אותם, ויתיישב קרוב לאמצע – דווקא! הוא יפגין ביטחון עצמי מופרז. גם הילד הזה פשוט לא יודע איך לגשת, מה לומר, איך אפשר להשיג את מטרותיך בנעימות ובפשטות.
גם הילד בעל הביטחון העצמי הנמוך וגם הילד בעל הביטחון העצמי המופרז – כל אחד מהם מרגיש צורך "להצדיק" את התדמית שלו. וכך הילד "הנמוך" יסגל לעצמו התנהגות מבוישת, ואילו הילד "המופרז" יתנהג תמיד באלימות. עם הזמן, כל אחד מהם כבר ישכח איך התחיל כל העניין, ויחשוב שזהו האופי שלו. יתייג את עצמו. גם הסביבה תחשוב כך, ותתייג כל אחד מהם. המצב הגרוע ביותר הוא, שמתחילים לראות את התיוג כחיובי.
אנו עלולים לעשות טעות איומה, ולחשוב שהילד "הנמוך" הוא "ילד טוב, מתחשב". ועוד טעות איומה: אנו עלולים לומר על הילד "המופרז": "איזה ביטחון עצמי יש לו! הוא יצליח בחיים!". וכל אחד מהילדים ימשיך להתנהג כך…
אז מהו התנאי, ומהי האחריות שלנו, לבניית ביטחון עצמי מבוסס? קודם כל: כל התנהגות שלילית של הילד, כלפי אחרים או כלפי עצמו – נבין, אך לא נקבל. אני מבין שוויתרת כי לא ידעת מה לומר, אבל אני אעזור לך שלא לוותר בפעם הבאה. אנו מבינים מדוע דחפת, מדוע הכית – אבל אסור לך לעשות זאת. אסור לך להפעיל אלימות בשום מידה. אנו נעזור לך להביע את עצמך ללא אלימות. בשני המקרים זה לא יהיה קל, זה ידרוש עבודה רבה מאיתנו ומהילד, אך אנו לא נוותר. נשיב את הילד שלנו להיות מי שהוא באמת.
אם אנו מזהים שילדינו מתקשים להביע את עצמם – אנו חייבים לעזור להם ללמוד איך עושים זאת. במקרים רבים נגלה שאיננו יכולים לעשות זאת בעצמנו. לא נהיה נבוכים מכך, לא נוותר, ונפנה לעזרה.