"ההתקדמות וההסבר לה מספקים ביטחון בתהליך הצפוי וציפייה להמשך"
משוב נהדר ממחנכת נהדרת. חשוב לציין: השיעורים מוקלטים/מצולמים ונשלחים להורים, ובמקרים שזה נדרש – גם למורה בבית הספר, אך ורק בהסכמתם המוחלטת של התלמיד והוריו! "הסכמתם המוחלטת" זה לא סתם ביטוי – אם יש בי ספק קל-שבקלים בכך שהסכמת התלמיד והוריו ניתנה בלב שלם – אין צילום ואין הקלטה. כבוד האדם – במקום הראשון!
אבנר (שם בדוי) והוריו הסכימו בשמחה לשיתוף המחנכת – הם ידעו שאפשר לבטוח בה לחלוטין. ובאמת, מפעים להיווכח עד כמה היא היטיבה להבין את הערך של כל דבר שעשיתי בשיעור, ואת ערכו הרב של דו"ח האַמְבֶּ"ר – האבחנה המדויקת בשיטת רבדים. וכפי שכתבה, אכן לכל דבר שמתרחש בשיעור, גם לשיחת חולין לכאורה, יש משמעות ויש חלק בהתקדמות של הילד.
אני רוצה להתמקד במשפט אחד שהיא כתבה: "ההתקדמות וההסבר לה מספקים ביטחון בתהליך הצפוי וציפייה להמשך." החשיבות כאן עצומה – חשוב עד מאוד שאני כמורה אבהיר להורים, וגם לילד, באופן מותאם כמובן, את ההתקדמות הצפויה, את שלבי ההתקדמות, ואת משמעות הדברים שאנו עושים. שקיפות ושותפות מלאה בתהליך – עיקרון חשוב ביותר בשיטת רבדים!
עוד כתבה המחנכת: "איזה רעיון מבריק לתת לאבנר לחפש שגיאות כתיב ובכך לאלץ אותו לעצור, להתבונן, להתעכב, להיות סבלן, לחפש, להבין, ללמוד עוד דבר חדש". ב-די-יוק! דרך למידת הכתיב הנכון אפשר ללמוד בהדרגה את כל מיומנויות כישורי-החיים הללו, וללמוד ליהנות מהן. אני שומע הרבה דעות בסגנון "במקום ללמד כתיב או מתמטיקה, עדיף שילמדו לשתף פעולה, להתמודד…" נכון, אבל – למה "במקום"? מה שאני מיישם בשיטת רבדים: יחד עם לימוד כתיב, מתמטיקה, אנגלית ועוד – לומדים ערכים לחיים וכישורי חיים, מתרגלים אותם ונהנים מהם!