חשבון, כפל: לומר את הדברים כפי שהם!
שני עקרונות חשובים בשיטת רבדים:
- לומר את הדברים בדיוק כפי שהם. לא בערך, לא "פחות או יותר אותו דבר" אלא במדויק.
- אין דבר כזה "מובן מאליו". לגבי כל דבר – אני לוקח בחשבון שאולי אצטרך להסביר.
העקרונות האלה קשורים לכך שאני לקוי מרחב – אני צריך להשקיע מאמץ כדי להבין דברים,
שנראים מובנים מאליהם.
כשמסבירים לי איך להרכיב משהו, למשל, אי אפשר לומר לי משהו לא מדויק או כללי, ולצפות שאני אבין למה הכוונה.
אני צריך הסבר מדויק – גם אם ההסבר הכללי נראה לכולם ברור.
שני העקרונות האלה באים לביטוי בקטע הבא,
מתוך שיחה שלי עם הורים מְיואשים לילדה עם לקות קשה בתחום החשבון (דיסקלקוליה):
"…אז אנחנו מבינים שקשה לה, אבל גם לזה צריך להיות איזה גבול, לא? יש דברים שהם באמת הכי פשוטים בעולם! לעשות כפול 10 – מה יותר קל מזה? הסברנו לה כבר כל כך הרבה פעמים:
'פשוט מוסיפים אפס! למשל 48 כפול 10 – אז מוסיפים אפס, ויוצא 480.'
מסתכלת עלינו במבט מבולבל… יכול להיות שהיא כבר סתם עושה את עצמה? עד כמה אפשר לא להבין??"
"אבל תסלחו לי," הרשיתי לעצמי להעיר,
"אם מוסיפים אפס ל-48, לא מקבלים 480. הרי 48 ועוד אפס – זה 48. אם אנחנו כל כך רוצים להגיע ל-480, עלינו להוסיף ל-48 את המספר 432, אם אינני טועה."
"אוי… באמת… אתה יודע שאנחנו לא מתכוונים לזה!"
"בטח שאני יודע," הרגעתי אותם, "חלק חשוב במקצוע שלי הוא להבין למה מתכוונים, גם כאשר אומרים לכאורה דברים חסרי שחר לחלוטין.
"אבל הבת שלכם – היא מאוד מתקשה להבין את החשבון, וסביר להניח שהקשר בין 'להוסיף' לבין 'ועוד' עדיין לא ברור לה לגמרי; אז בטח שאי אפשר לדרוש ממנה, לפחות לא בשלב זה, להבחין בין 'מוסיפים' הזה ל'מוסיפים' ההוא…"
טוב, אז מה עושים?
קודם כל, מדייקים: במקרה הזה, למשל, לא נאמר "מוסיפים אפס" אלא "רושמים 'אפס' מימין למספר". זה כשלעצמו עדיין לא מספיק – אין לנו מנוס מלהסביר את הדברים מהבסיס, כך שהתלמיד יבין מה המשמעות של הדבר.
ומה אם לא מדובר בתלמיד מתקשה? מה אם מדובר בילד שתופס בקלות את החשבון? האם אנו יכולים להרשות לעצמנו "להרפות" מהדיוק, ולומר לו "מוסיפים אפס"?
בשום פנים ואופן לא. זה הרי שקר, ואנו לא רוצים לשקר לילד, וגם לא למבוגר. ויש כאן עניין נוסף. להסביר משהו באופן שאינו הסבר של ממש – גורם נזק גם לתלמיד המצטיין. וגם למי שמסביר – הרי הוא למעשה אומר משהו שמרוב שהוא "מובן מאליו", הוא שגוי מיסודו. במקרה הזה, של "מוסיפים אפס", מילה אחת לא מדויקת הופכת את כל מה שאנו אומרים למופרך ולחסר כל בסיס וכל אחיזה במציאות.
רוצים ללמוד באווירה אחרת?
השאירו פרטים ונחזור בהקדם:
