פטנטים וכללי אצבע – מתי הם יעילים? דוגמה מלשון
היי! ללמד לעומק, או שמספיק ללמד "פטנטים" ו-"כללי אצבע"? הינה דבר-מה שאמרתי בדיון על כך:
כללי אצבע, פטנטים – הדברים האלה טובים ויעילים כל עוד אתה יודע את ההקשר הכללי ואת המשמעות של מה שאתה לומד. ניקח את תחום הלשון – בלשון אינך יכול להסתמך על כללי-אצבע במנותק מההקשר. דוגמה:
נניח שלימדתי ש"אילו" מראה על תנאי ("אילו הייתי…. אז…"), ולעומת זאת – הביטוי "ואילו" מראה על קשר לוגי של עימות/השוואה ("דני גבוה, ואילו יוסי נמוך"). ונניח שאני לא טורח ללמד מה זה ה"עימות/השוואה" הזה, וסומך על כך שהתלמידים יזהו זאת כשיראו "ואילו".
אז… אם הם ייתקלו במשפט "אילו היינו מספיקים ואילו היה לנו זמן, אז…" – במקרה זה הם יחשבו שיש במשפט קשר עימות/השוואה. לא תהיה להם שום אפשרות לדעת שזו טעות, ואם אגיד להם שזו טעות – אני עלול לערער להם את כל הביטחון, כי אותו "כלל-אצבע" שהשקיעו בלשנן אותו, וידעו אותו היטב, הופך לחסר ערך.
אם התלמידים יודעים מהו קשר השוואה/עימות – אז אפשר להשתמש ב"פטנט". לפטנט יש ערך כשהוא תומך בידע, לא כשהוא מופיע כדבר בלעדי.
רוצים ללמוד באווירה אחרת?
השאירו פרטים ונחזור בהקדם:
