(ז) פרק 5 – כלי המחקר

הדברים המובאים כאן מהווים קיצור של הפרק המלא.

לקריאת הפרק המלא, כולל הדוגמאות, ההפניות והערות השוליים, לחצו כאן.

מערך ושיטת המחקר

הנבדקים

המחקר כלל שלוש קבוצות של ילדים – עשרים ילדים בכל קבוצה.

שלוש הקבוצות במחקר היו:

1. קבוצת הניסוי: לקויי קריאה בכיתה ז'
2. קבוצת ביקורת: מושווי גיל כרונולוגי – קוראים תקינים בכיתה ז'
3. קבוצת ביקורת: מושווי גיל קריאה – קוראים תקינים בכיתה ד'

כל המשתתפים במחקר הם דוברי עברית כשפת אם המתחנכים במסגרות החינוך הרגיל בישראל. הילדים לקויי הקריאה והילדים מושווי הגיל הכרונולוגי – ילדים מבי"ס תיכון אזורי גליל מערבי, מבי"ס מנור כברי ומבי"ס תיכון עמל נהריה. הילדים לקויי הקריאה עברו אבחונים בעיקר ב-" ניצן" בנהריה, וחלקם במכוני אבחון מוכרים אחרים. הילדים מושווי גיל הקריאה – ילדים מבתי הספר היסודיים בנהריה.

הסבר לגבי גיל הנבדקים (ההסבר תקף לגבי התקופה שבה נערך המחקר):

בכיתה ז' מערכת הבניינים טרם נלמדה באופן פורמלי, כך שאלה הם הנבדקים הבוגרים ביותר שלפני לימוד פורמלי. עניין זה חשוב, מכיוון שאני מעוניין לבדוק ידע לשוני שאינו נלמד בבית הספר. הבחירה בתלמיד כיתה ד' היא אומדנית – לקויי קריאה בכיתה ז' מפגינים בממוצע תוצאות דומות בשטף קריאה לילדים בכיתה ד'.

מהלך הניסוי

לפני עריכת הניסוי, נערכו שני שלבים מקדימים.

מטרת השלב הראשון הייתה לבדוק את רמת הקריאה של הנבדק. במהלך שלב זה התבקש הנבדק לקרוא קריאה קולית קטע מנוקד בעברית במשלב בינוני. הקטע הוא טקסט המשמש לבדיקת רמת קריאה ולאיתור לקויי קריאה. הנבדק הוקלט ברשמקול, ולאחר מכן בדקתי את קצב הקריאה ואת מספר השגיאות בקריאה, לפי המדדים המקובלים.

לקבוצת מושווי הגיל הכרונולוגי נדגמו תלמידי כיתה ז' אשר מדדי שטף הקריאה שלהם היו בטווח הנורמה לגילם, לקבוצת לקויי הקריאה נדגמו לקויי קריאה תלמידי כיתה ז' אשר מדדי שטף הקריאה שלהם היו נמוכים מהנורמה לגילם. לקבוצת מושווי גיל הקריאה נדגמו תלמידי כיתה ד' אשר מדדי שטף הקריאה שלהם היו בטווח הנורמה לגילם, אך נמוכים לנורמות כיתה ז' וברמה דומה ככל האפשר לאלה של לקויי הקריאה בכיתה ז'.

בשלב המקדים השני נערך מבחן שמטרתו לבדוק אם לנבדק יש ידע לשוני. בדיקה זו היא הכרחית כתנאי לקיום המחקר עצמו, שהרי המחקר בודק יכולת הפעלת ידע לשוני. אם לילד כלל אין ידע לשוני, ואף אם יש לו ידע לשוני חלקי בלבד, הרי שאין טעם לשתפו במחקר. ילד שאינו מבחין בין מסגרות שונות באופן מובהק, למשל ילד שאינו מבחין בשגיאה במשפט כגון *"דני זז את השולח" או *"דני נֶאֱכַל את התפוח", ניתן להסיק מכך שאין לו ידע לגבי מבנה של משפט פשוט בעברית. אם אותו ילד ישתתף במחקר, לא נוכל לדעת האם השגיאות שלו נובעות מהפעלה לקויה של ידע לשוני, או מבעיה בסיסית יותר.

המבחן המקדים כלל שישה משפטים. כל אחד מהמשפטים – משפט פועלי בלתי קביל. חוסר הקבילות של כל משפט נעוץ באי התאמה בין יחסים סמנטיים לבין תחביר המשפט. אי התאמה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בפועל בבניין שגוי או במילת יחס שגויה. לדוגמא: *"דני אכל על ידי התפוח" במקום "דני אכל את התפוח" או "התפוח נאכל על ידי דני" .

כל משפט ניתן לתיקון באחת משתי הדרכים הבאות:

1. שינוי בניין הפועל
2. שינוי מילת היחס או השמטתה

הקראתי את המשפטים לכל נבדק. כל נבדק התבקש לתקן את כל המשפטים בעל פה. הקפדתי כי בתהליך זה לא תהיה מעורבת כלל קריאה על ידי הנבדק, וזאת על מנת לבודד את המשתנה "קיום ידע לשוני" מהמשתנה "רמת קריאה".

ששת המשפטים מחולקים כך – שני משפטים לכל אחד מצמדי המסגרות התחביריות הבאים:

• פעיל/סביל (אבחנה בין מעמדים תחביריים).
• גורם/חוזר (אבחנה בין סוגי פרדיקטים).
• יוצא/עומד (אבחנה בין מבנים תחביריים).

כלומר, מבחן זה דורש אבחנה בין מסגרות תחביריות שונות באופן מובהק. אם הנבדק לא תיקן כהלכה לפחות אחד מהמשפטים, הרי שיש ספק לגבי האבחנה שלו בין מסגרות שונות באופן מובהק. כלומר, יש חשד שהידע הלשוני שלו הוא חלקי. לכן, נבדק שלא תיקן כהלכה לפחות אחד מהמשפטים לא שולב בניסוי. היו שלושה ילדים בכיתה ד' ושני ילדים בכיתה ז' שלא שולבו במחקר על רקע זה. המבחן המקדים והסברים לגבי המשפטים ולגבי תיקוניהם האפשריים מופיעים בנספח א'.

כלי המחקר שפיתחתי כדי לענות על שאלת המחקר הוא מבחן שפתירתו מחייבת שימוש בממד התחבירי, הסמנטי והמורפולוגי של הבניינים, והתייחסות ליחסים הסמנטיים בין הבניינים. המבחן כולל עשרים ושישה משפטים פועליים – ארבעה משפטים לכל אחד מהבניינים קל, נפעל, פיעל, הפעיל והתפעל, ושלושה משפטים לכל אחד מהבניינים פועל והופעל (זאת מכיוון שלשני בניינים אלה יש פחות הוראות סמנטיות). המבחן המלא מופיע בנספח ב' .

כל אחד מהמשפטים בנוי משני חלקים עצמאיים. בחלק אחד הנשוא הוא מילת תפל, ובחלק אחר הנשוא חסר (המקום הריק מסומן בקו). הנבדק מתבקש לבחור מילה מתוך מחסן מילים, שבו יש חמש מלות תפל, ולסמנה בכל דרך הנראית לו (עיגול, קו וכו'). חמש מילות התפל שבמחסן בנויות מהשורש של מילת התפל המשולבת במשפט. כמו כן, כל מילות התפל מקיימות תכונות מורפולוגיות של פעלים בבניינים שונים, וכולן זהות בזמן, בגוף ובשורש התפל. מילות התפל שבמחסן נבדלות, אפוא, בממד אחד והוא הבניין. מילות התפל כתובות בכתב עברי מנוקד. שאר המילים במשפט כתובות בכתב עברי בלתי מנוקד.

מבין חמש מילות התפל, רק מילה אחת ניתנת לשיבוץ במקום הריק. מילת התפל שבמחסן המילים ומילת התפל שבמשפט צריכות לקיים ביניהן אותם יחסים סמנטיים המובעים במשפט. מילות התפל במחסני המלים נקבעו לפי הקריטריונים הבאים:

בכל מחסן מילים יש שני פעלים המופיעים במסגרת תחבירית שונה באופן מובהק מזו של הפועל הנכון (למשל פעיל/סביל), ושני פעלים הבאים במסגרות תחביריות שונות באופן לא-מובהק מזו של הפועל הנכון (למשל תיכון/סביל) או במסגרות תחביריות זהות לה (למשל שני גורמים או שני סבילים מובהקים).

כדי לבחור בפועל הנכון, הנבדק צריך לעבור שני שלבים.

ראשית, עליו לשלול את שני הפעלים מהקבוצה הראשונה. בשלילת פעלים אלו יש צורך להתבסס רק על המבנה התחבירי של המשפט, ואין צורך להתייחס לפועל התפל המופיע בחלקו הראשון של המשפט. בחירה בפועל שמסגרתו התחבירית שונה באופן מובהק מזו של הפועל הנכון, מהווה שגיאה ברמה ראשונה.

לאחר שלילת שני הפעלים מהקבוצה הראשונה, על הנבדק לשלול שני פעלים נוספים מהשלושה שנותרו. כדי לשלול פעלים שמסגרתם התחבירית שונה באופן לא מובהק מזו של הפועל הנכון, על הנבדק להתייחס לבניין של פועל העזר, וליחסים הסמנטיים הקיימים בין הבניינים השונים. בחירה בפועל שגוי שמסגרתו התחבירית שונה באופן לא מובהק מזו של הפועל הנכון, מהווה שגיאה ברמה שנייה.

כדי לבחור מבין פעלים שמופיעים במסגרות תחביריות זהות, על הנבדק להיעזר ברמזים מורפולוגיים בלבד, בהתייחס לבניינו של פועל התפל במשפט. בחירה בפועל שגוי שמסגרתו התחבירית זהה לזו של הפועל הנכון, מהווה שגיאה ברמה שלישית.

סוגי השגיאות האפשריים בשלוש הרמות השונות:

שגיאות ברמה ראשונה:

1. החלפות פעיל/סביל
2. החלפות פעיל מובהק // תיכון קרוב לפעיל, כלומר: גורם/חוזר
3. החלפות פעיל מובהק // תיכון קרוב לסביל, כלומר: גורם/ כניסה למצב

שגיאות ברמה שנייה:

1. החלפות פעיל מובהק // תיכון קרוב לפעיל, כלומר: גורם/ לא גורם
2. תיכון קרוב לסביל // סביל מובהק, כלומר: כניסה למצב // הימצאות במצב

שגיאות ברמה שלישית:

1. בחירה בפעיל שגוי
2. בחירה בתיכון שגוי
3. בחירה בסביל שגוי

בכל אחד ממחסני המילים יש פועל אחד נכון ושני פעלים המהווים שגיאה ברמה ראשונה. לגבי שני הפעלים הנותרים – או ששניהם מהווים שגיאה ברמה שנייה, או ששניהם מהווים שגיאה ברמה שלישית, או שאחד מהם מהווה שגיאה ברמה שנייה ואחד מהם מהווה שגיאה ברמה שלישית. בנספח ג' מוצג מיפוי מלא של סוגי השגיאות, כמה פעמים מופיע כל סוג שגיאה ובאילו משפטים.