"ממש ראיתי איך הוא מבין את מה שאתה מסביר ומייעץ לו"
עמית (שם בדוי) כבר היה רָוּוי. מותש. הוא היה מותש ממריבות בלתי פוסקות עם ההורים והאחים, מניסיונות כושלים להסביר מה בדיוק מפריע לו, ממאמץ עילאי להבין מה הוא עושה שכל כך מפריע לאחרים… זה כבר היה כל כך חסר טעם וחסר תכלית בעיניו, שהוא פשוט הפסיק להתאמץ להסביר ולהבין. הוא פשוט קיבל את המצב – אני, עמית, ילד שמתעקש על דברים שבעיני כולם הם טיפשיים. אני ילד שעושה דווקא ההפך ממה שכולם בטוחים שצריך לעשות. אני ילד שיכול להשיג את מה שאני רוצה רק בכך שאני מתיש את מי שמולי ומביא אותו לקצה גבול הסבלנות. ואני – ילד שלא מבין שבמשהו מכל זה יש בעיה.
אמו היקרה של עמית חששה מאוד לפני שהתחלנו בתהליך בשיטת רבדים. "מה אם הוא לא ישתף פעולה? סיפורים – זה בכלל לא יעניין אותו. הסברים, ייעוץ – הוא בכלל לא מעוניין בשום דבר כזה. לספר על הקשיים שלו – אף פעם לא ראיתי שהוא עושה דבר כזה. כבר הייתי אתו בכל כך הרבה טיפולים והדרכות…"
למרות כל זאת, ולמרות התנגדות של עמית עצמו – היא לא הפסיקה להאמין בבנה, והביאה אותו אליי. לא היה לי קל לזכות באמונו של עמית, אבל שיטת רבדים בנויה כך שאני יכול לבנות את האמון בינינו בהדרגה. ובצפייה בהקלטות השיעורים אמא של עמית התרגשה לראות איך בנה מתייחס לדברים באופן בוגר; לומד להביע את קשייו ומקבל מענה מלא לכל אחד מהם; מבין את ההסברים והעצות, נהנה מהסיפורים… רואה את עצמו כבוגר. ומחוץ לשיעורים – בבית, בבית הספר – מצליח ליישם את הדברים ולתקשר בלי לתייג את עצמו בתיוגים מנמיכים ומעליבים. עמית יודע כעת שהוא ילד איכותי, וכך הוא שואף להתנהג.